המסע אל הקו הירוק של הרכבת הקלה: מופת הנדסי וניהול מוקפד במארג עירוני מאתגר

הקו הירוק של הרכבת הקלה הוא פרויקט הסעת המונים המחבר בין האזורים הדרומיים של גוש דן לתל אביב והרצליה. מדובר בפרויקט ייחודי בארץ ובעולם בשל אורכו, בשל העובדה שיוקמו לאורכו שני דפואים (אחד לאחזקה כבדה ואחד לקלה) ובשל שילוב עבודות עיליות ותת קרקעיות באזור אורבני וצפוף. הפרויקט ההנדסי, הניהולי והלוגיסטי המורכב ישנה את ההתנהלות היום-יומית המוכרת בגוש דן ויאפשר נגישות למוקדי תעסוקה ומסחר בארבע רשויות: תל אביב-יפו, הרצליה, ראשל"צ וחולון, אולם האור הירוק לפתיחתו של התוואי הסופי של הקו הירוק יהיה תלוי בהתמודדות עם אתגרים צפויים וצפויים פחות לאורכה של העבודה כולה. תעודת הזהות של הקו הירוק בהחלט מעידה על התכנון הסבוך והשלבים השונים, אולם מרמזת רק במעט על האתגר הגדול ועל משימות הנדסיות וניהוליות נוספות עמם התמודד הצוות הבכיר של דנה הנדסה אשר מונה לניהול הפרויקט.

הקו הירוק – תעודת זהות

- 39 ק"מ, הארוך מבין קווי הרק"ל

- 62 תחנות ב-4 רשויות

- 275,000 נוסעים ביום, תדירות: אחת ל-4 דקות

- 4תחנות תת-קרקעיות (במנהור), 3 תחנות על גשר, 2 תחנות בשיקוע

- חלוקה למקטעים מרכזיים: אינפרה 1 (קידום זמינות- פינוי רצועת הרק"ל מתשתיות ומבנים לקראת ביצוע) ואינפרה 2 (תשתיות הרכבת הקלה)

- אינפרה 1 מחולק ל-5 מקטעים עיקריים ו-38 תתי מקטעים

- גישור באורך כ-700 מטר מעל פארק הירקון ושדרות רוקח

- שני מתחמי תחזוקה ותפעול (דיפו)

- צירים מרכזיים: אבן גבירול (תת-קרקעי), איינשטיין, ראול ולנברג, סוקולוב בחולון וכיכר קוגל, משה דיין בראשון לציון

למידה מניסיון הקו האדום והעברת מומחים בין פרויקטים

חברת דנה הנדסה הובילה את הקטע המערבי של הקו האדום אשר הושלם ונפתח לשימוש הציבור. הניסיון המעשי שנצבר והתובנות שהופקו הן ברמה הטכנית, הן ברמת הניהול ובמיוחד בהתנהלות מול הרשויות, אפשרו לצוות הקו הירוק לצפות מראש מצבים סבוכים פוטנציאליים ולתכנן מענה מתאים, במיוחד באזורים המציבים אתגרים ייחודיים. שיתוף הידע בין הפרויקטים מייצג אסטרטגיית למידה ארגונית החיונית להצלחה של כל מערכת תחבורה עירונית מורכבת, במיוחד כאשר מדובר בקו שאורכו 39 ק"מ והוא כולל עשרות תחנות, עיליות ותת קרקעיות, גשרים ומתחמי תחזוקה. רחוב אבן גבירול, עורק ראשי בתוואי הרכבת מאופיין בשטח בנוי, צפוף וסביבה אורבנית שוקקת אשר אינם מאפשרים הרחבה של הכביש והוספת נתיבים. בשלב תכנון הקו הוחלט על פתרון הכרחי ומורכב הנדסית - מנהור הקטע בן ארבעת הקילומטרים מתחת לרחוב אבן גבירול. פתרון הכרחי למניעת הפגיעה במרקם העירוני והתנועה בעיר.

פינוי התשתיות במרקם עירוני צפוף, שימוש במכונות כרייה ענקיות (שלעתים מורכבות ומפורקות בשטח), וייבוא מומחים מחו"ל הם רק חלק מהפתרונות אותם איתרו בדנה הנדסה המנהלת את הפרויקט. לפתרונות הנדרשים נוסף גם ניטור בשטח, כרייה מעל הקו האדום הפעיל והמחושמל, והתמודדות עם מגבלות גאומטריות כמו סיבובים חדים. אתגרים נוספים – כפי שמתואר במאמר זה – הם חלק בלתי נפרד מההקמה של הקו הירוק בכללותו.

הצלחת הפרויקט מתבססת במידה רבה על השילוב של צוות ניהול מקומי ומנוסה, מומחי מנהור ישראלים עם מומחים בינלאומיים ובשיתוף חברה בינ"ל המתמחה במערכות אלקטרו-מכניות. שילוב הידע המקומי והניסיון הבינלאומי יצרו סינרגיה החיונית לפרויקטים מסוג זה בכלל ועבור הקו הירוק בפרט.

פרויקט בסדר גודל שכזה מחייב ממשק רציף ויעיל עם מגוון רחב של בעלי עניין, מרשויות מקומיות ועד חברות תשתית. צוות הניהול של הפרויקט מקיים תיאום הדוק עם עיריית תל אביב, עיריית חולון, חברת החשמל, תאגידי מים וביוב, חברות תקשורת ובעלי עסקים לאורך התוואי. הממשק מאפשר התמודדות מהירה כאשר עולה הצורך, כמו במקרים של פגיעה בתשתיות חשמל עיליות. אתגר התיאום בין גופים רבים כל כך בפרויקט מסוג זה מדגים את חשיבות היכולות הניהוליות המהוות תשתית לכל מקצועיות וחדשנות הנדסית.

אחד היעדים המשמעותיים ביותר שהוצבו לפרויקט הקו הירוק הוא יצירת "קופסאות תחנה" של כ-200 מטר על 50 מטר לעומק של 3-5 קומות מתחת לקרקע, תוך שמירה על זרימת התנועה ותפקודה התקין של העיר. צוותי ההנדסה והניהול פיתחו מתודולוגיה אשר הצריכה לוגיסטיקה מוקפדת ותיאום מוקפד מול מערכות התנועה העירוניות. עבודת התיאום אפשרה פתיחה וסגירה של קטעי רחוב באופן מדורג וכתוצאה- יכולת להמשיך בעבודה אינטנסיבית מתחת לפני הקרקע בזמן שהחיים העירוניים ממשיכים מעליה.

מערך ניטור מתקדם

במרחב האורבני הצפוף של תל אביב, פרויקט הקו הירוק משלב מערכת ניטור מתוחכמת לאיתור תזוזות קרקע וסדקים בזמן אמת. המערכת, המבוססת על קודים צבעוניים (ירוק, צהוב ואדום), מאפשרת לצוות ההנדסי לזהות בעיות פוטנציאליות עוד בטרם יתפתחו לסיכון ממשי. המורכבות ההנדסית מתבטאת בהצבת חיישנים רגישים לניטור תזוזות במיוחד באזורים קריטיים המאוכלסים בצפיפות כדוגמת תחנת קפלן-קרליבך, שם הקרקע פחות יציבה ומהווה אתגר משמעותי. שילוב הטכנולוגיה מדגים את המחויבות של הפרויקט לבטיחות מקסימלית בסביבה העירונית האינטנסיבית ועטורת הפרטים.

בנוסף לניטור הממוחשב, ממוקמים בפרויקט תצפיתנים באזורים בעלי רגישות מיוחדת ומפקחים באופן רציף - 24/7 - על המבנים והקרקע. השילוב בין טכנולוגיה לבין עין אנושית, במיוחד בתקופות קריטיות של עבודות כרייה, כפי שמתוכנן באזור תחנת קפלן-קרליבך, מדגים את הגישה על פיה מנהלים סיכונים בפרויקט, ואת ההבנה שלמרות הטכנולוגיה המתקדמת, יש ערך ייחודי לשיקול הדעת האנושי כאשר נדרש לזהות מצבים חריגים ולהגיב אליהם מיידית על מנת למנוע פגיעות וסיכונים מיותרים.

אתגרי סביבה וניהול משאבים

הפרויקט שם לעצמו מטרה לעמוד בכל הקריטריונים לפרויקט תשתיות בר-קיימא תוך צמצום ככל האפשר בפגיעה סביבתית. ניהול איכות הסביבה חייב התמודדות עם זיהומי קרקע, אוויר, רעש ופינוי עפר. האתגר הלוגיסטי המשמעותי ביותר הוא ניהול משאיות העפר היוצאות מאתרי העבודה שתוזמנו לנוע מחוץ לשעות העומס, במטרה למנוע הכבדה נוספת על התנועה העירונית. בנוסף, יצרו משאיות הציוד הכבד, ובמיוחד מכונות הנעות בסולר, זיהום אשר חייב טיפול מיוחד. הוקמה מערכת מיוחדת לניהול הרעש גם בעבודות העיליות, והפרויקט פועל תחת אישורים מיוחדים לעבודה בשעות שמפחיתות את ההפרעה לתושבים. החשיבה היצירתית, הגמישות הניהולית והיכולת להתאים תכניות מורכבות לנסיבות משתנות הם שאפשרו לפרויקט להתקדם ולמצות את האפשרויות לטובת האוכלוסייה למרות הקשיים האובייקטיביים. המסע להקמת הקו הירוק של הרכבת הקלה מייצג שילוב מרשים של עוצמה הנדסית וניהולית בסביבה עירונית צפופה ומורכבת. הפרויקט מפגיש את עולמות ההנדסה האזרחית המסורתית עם טכנולוגיה מתקדמת ומערכות אלקטרו-מכניות מורכבות, בניית תחנות תת קרקעיות, הקמת גשרים ותוך ניהול ממשקים מורכבים עם בעלי עניין כגון: רשויות, בעלי עסקים, גורמי תשתית ותושבים.

ההצלחה של הקו הירוק נשענת על שדרות ניהול מקצועיות, הכוללות, מנהלים על פי קטגוריות ואזורים ומומחי תוכן. צוותים שמביאים ידע עמוק בתחומי ההנדסה האזרחית בכלל ובתחום מערכות להסעת המונים בפרט. שדרת הניהול הוכיחה יכולת מרשימה לנווט בין הצרכים המגוונים של כל בעלי העניין, מה שמהווה עדות לחוסן הניהולי של הפרויקט. הצורך בגמישות תכנונית, ביצועית וניהולית לאורך כל שלבי הפרויקט, והיכולת להתמודד גם עם הפתעות בלתי צפויות, כולל מבחני תקופת המלחמה, מדגישים את העוצמה המקצועית של הצוות.

לכשיושלם, יהווה הקו הירוק לא רק פתרון תחבורתי מרכזי וקריטי למטרופולין תל אביב בכלל ולגוש דן בפרט, אלא גם עדות מוחשית לכך שהשילוב שנוצר בין מצוינות הנדסית וניהולית מהווה סטנדרט חדש ומפתח להצלחת פרויקטי תשתית לאומיים מורכבים בישראל.